במשיכת קולמוסי

מאז שאני זוכרת את עצמי כתבתי.

סיפורים, אנקדוטות ועוד.

בצבא, היו החבר’ה יושבים סביבי,

קוראים בזה אחר זה את דפים

שהושטתי להם שנייה אחרי שסיימתי

לכתוב את פרק ההמשך.

אני כותבת את דף מספר 3 והם

קוראים את דף מספר 2.

איני יודעת לענות להם מה ההמשך,

בוודאי לא מה הסוף….

אני עצמי עדיין איני יודעת …

ככה, התפרסמו להם סיפורים

קצרים מפרי עטי במקומות שונים.

כל קשר בין הסיפורים הבאים

למציאות מקרי בהחלט.

קריאה מהנה !


“אנקדוטות מיומן המורה הפרטי שלי”

התברכתי.

בין שאר עיסוקיי – בחרתי בהוראה – מקצוע קשה אך מאתגר. שליחות.

התברכתי בעבודה בה אני זוכה לראות יום יום את המחר, את התקווה

על פני הילדים, דור העתיד.

התברכתי – באמונה שאני מחוללת שינוי ולוא קטן – שעשוי להשפיע

במעגלים הולכים ומתרחבים על יותר מאדם אחד.

הסיפור של שרון:
על אף שנות הוראה רבות, איני מפסיקה להיות מופתעת, לא כל כך
מהתלמידים כמו מהוריהם.
ביום ההורים פתחתי את הדלת.
נכנסה אישה יפה כבת 45, עיני תכלת גדולות: “שרון לא הרשה לי
להגיע ליום ההורים”.
הבטתי בפליאה: “שרון… לא הרשה לך ?”
שרון – הוא בנה בן ה 11. על ההורים היה להגיע למפגש עם ילדם.
כמעט בלחישה, היא ביקשה את גיליון ההערכה שנוהגים לחלק בבית ספרנו.
“ששרון לא ידע שהייתי פה”.
כל משפט שאמרה השאיר אותי פעורת פה עוד יותר.
תור ארוך של הורים עצר בעדי מלרדת לעומקם של דברים באותו רגע.
כבר ביום הראשון ללימודים, תהיתי לגבי ביטחונו העצמי של שרון,
ילד קטן קומה. נראה כבן 8 לכל היותר.
זימנתי את ההורים לשיחה עם יועצת ביה”ס ואתי.
רק האם הגיעה. הסתבר ששרון מפריך לחלוטין כל אמרה על קשר
בין ביטחון עצמי וגובה…. נפוליון קטן וערמומי.
שולט בביתו ביד רמה, מתעמר באימו. האב “אינו מתערב”.
עד כמה שניסיתי להבהיר שאין מושג כזה “ניטראלי” בחינוך –
גם כשאתה שותק, נמנע – זאת אמירה: מתן אור ירוק לאירוע.
לשרון שני אחים ואחות. ילד אינטליגנטי אך נטול גבולות.
מרבה להפריע, אינו מבצע מטלות. מורד. מתחצף לאמו,
מאיים עליה: “אם …… אז”.
אפילו בכיתה הוא הכריז בקול שהוא פשוט אינו אוהב את אמו וזהו.
והיא – עפר לרגליו.
הוצע טיפול פסיכולוגי. “שרון מסרב, ניסינו, אך הוא פשוט מתנגד”.
בעדינות הוצע לאם, שאפילו תלך רק היא, לקבל כלים להתמודד
עם עוּל הימים.
דבר לא נעשה.
בטיול השנתי נאמר ששרון יוכל לצאת לטיול רק בליווי אחד ההורים.
אני לא סובל אותך” צעק על אימו. “אני יורד מהאוטובוס אם את תשבי לידי”
“אולי תוותרי לו?” פנתה אלי – “אחרת הוא לא יצא לטיול”
“ולמה את כל כך חוששת מכך שלא יצא לטיול?”
האם שתקה.
שרון התיישב לידי- הוא העדיף לשבת ליד מורתו.
בכל מהלך הטיול, האם חיזרה אחרי בנה: “אתה רוצה לאכול?”,
“למזוג לך לשתות”?,
שרון, מתעלם או עונה בגסות.
כשחזרנו מהטיול, שרון שאל אותי אם אפשר ללכת הביתה,
אישרתי, והוא נעלם בלי להתייחס לאמו, אף לא במילה.
לחצתי ידיה בחמימות. הודיתי לה על עזרתה בטיול.
ליוויתי במבטי את דמותה השפופה, מתרחקת.
נותרתי דוממת ותוהה.
שלל עצות באמתחתי. תובנות. אני המוכר – ומי הקונה?

אחיות ללא תקנה
Share


השאר תגובה

! בקרוב

The Remarkable Joel Osteen:

מונה יומי: 100,000,000
    ? אפשר שנייה מזמנך
    לאתר משלך
    לבניית אתר משלך / לדף נחיתה / לבלוג / לנוכחות עסקית ברשת החברתית התקשר: 052-8949236 אור רפפורט
    :המלצה על הקורס תטא-הילינג
    בהנחייתה המדהימה של הגב' ניצה מזר יניב. ההמלצה מיועדת למי שכבר הבין שאין לנו, בני האדם, יכולת לפרש את כל תופעות עולמנו ע"י המדע. אני אומרת זאת כמי שחונכה על ברכי המדע. אבי, פרופ' בועז פופר, בעברו, מרצה בכיר בטכניון, איש רב תארים, שחקר והתמחה בין השאר, בתורת היחסות של אינשטיין. כפי שאני רואה זאת, יכולתנו מוגבלת להבין רק מציאות של יש מ - יש, ואילו היקום נברא יש- מאין. לכן אני מאמינה במשהו שגדול מאתנו הרבה הרבה יותר. המון יותר. בקורס תטא-הילינג הבנתי שלכל אחד מאתנו יש יכולת מדהימה לנגישות ומיידיות לתקשר, לחזות, לשנות, לצוות ולא לייחל.לדרוש ולהיענות !
    



           תגיות: הצבת גבולות|אסרטיביות|טיפים לחיים|ארגון|מחנכת|רפפורט|אור|אור רפפורט|ייעוץ זוגי|חינוך ילדים|תכנון זמן|מערך שיעור|מערכים|פוטושופ|ארגון בית| |ניהול זמן|גבולות|בית|חינוך|יועצת|טיפים לחינוך ילדים|בתים|תכנון|