טעימונת

:טעימונת נוספת מהמשך (אמצע) הספר שכתבתי

“חברת  ‘אירו’ שלום,  במה  אוכל  לעזור?” –  אני  שומעת  קול  גברי  מדהים.

-“אני  מחפשת  את  איליי  ק.  האם  הוא  נמצא?”  אני  שואלת  את  הקול  הרדיופוני.

-“מיד  אבדוק”  עונה  לי  הקול.

לאחר  זמן  קצר  הוא  חוזר  אלי:  “לא.  הוא  לא  נמצא  בחדרו”

-“תודה  רבה  לך” –  אני.

-“חכי,  אנסה  בעוד  מקום”  –  ממשיך  הקול.

אני  ממתינה,

הקול  חוזר  אליי  ואומר  לי  שוב  להמתין,  הוא  מנסה  לבדוק  בחדרים  סמוכים  אם  איליי שם.

לאחר  כמה  דקות  הוא  שוב  על  הקו:  “לפי  דו”ח  הנוכחות  שלו  מסתבר  שהשבוע  הוא  בכלל  לא  הגיע  לעבודה.  את  צריכה  אותו  אישית?”

-“כן.  זו  בדיוק  המילה”.  כך  אני.

-“אני  מבין.  אין  לו  תחליף” –  הקול.

-“לא  הייתי  אומרת.”  אני  מוצאת  את  עצמי  צינית.

-“אז  מה,  את  בחדר  האטום?”  –  שואל  הקול,  “ואל  תעני  לי  אם  זה  אישי  מדי”…

אנחנו  צוחקים.

-“אז  מה  שמך?”  שואל  הקול.

-“תום”.

-“שם  יפה.  ‘תום’  משלם,  ‘תום’  מתמים,  ‘תום’  – שם  לועזי,  או  ‘תום’  של  סיום?”

-“וואו…”  אני  מתרשמת  מהמהירות  בה  הוא  ירה  הכל,  “אני  משערת  שקצת  מכל  דבר,  כל  אחד  וההתחברות  האישית  שלו”

-“שמי  דן”  אמר  בלי  ששאלתי.

-” ‘דן’  מדניאל,  או  ‘דן’  מדן?”

-“‘דן’  מדן,  בקיצור  ‘דני’  ובחיבה: ‘ברוס’  מ’ברוס  וויליס’ “

-“ולא  מ’ברוס-לי’…  טוב  דני-ברוס,  אז  שיהיה  לך  לילה  טוב,  ואני  מקווה שהלילה  נגמרו  לסאדם  הסקאדים.  ביי”

-“רגע,  אל  תנתקי.  עד  שסוף  סוף  מישהו  מדבר  אתי  בצלילות  בשעות  האלה”

-“מה,  אתה  עושה  צחוק?,  בסה”כ  תחילת  הערב”

-“אז  למה  את  מנתקת?”

-“אין  לך  עבודה?”

-“לא.  משמים  פה”

-“יש  לך  ערכת  מגן?”

-“כן.  אבל  אני  לא  ממש  משתמש  בה”

-“בדרך  כלל  אתה  מורד?”

-“בדרך  כלל  אני  אופטימי”.

-“אופטימי  או  שאנן?”

-“זו  שאלה.  את  אופטימית?”

-“אופטימית  ללא  תקנה”.

-“אז  מה  את  עושה  בחייך?”

-“אתה  מתכוון  חוץ  מלהתעסק  עם  ניילונים אוטמי-פתחים ומסכות?”

-“בערך.”

-“אני  מנסה  לעשות  טוב.”

-“למי?”

-“למי  שרק  אפשר.  תכלית  הקיום  היא  להרבות  טוב  בעולם  הזה.  לא?”

-“אני  לא  חושב  שסאדם  יסכים  להגדרה  הזו”

-“בתור  מי  שמצמית  את  כל  אלה  שלא  חושבים  כמוהו,  אני  חושבת  שסאדם  לא  יסכים  אתי  בעוד  כמה  דברים.”

-“בהקשר  האופטימי,  את  מאלה  שחיים  כרגיל  או  שזה  שסאדם  חושב  קצת  אחרת  מאתנו,  זה  הרחיק  אותך  מאזור  ב’?” (איזור מסוכן בדרגה שנייה בזמן מלחמת המפרץ הראשונה)

-“לא,  לא.  אני  חיה  באותה  מתכונת  רק  שבלילה,  כשבדרך  כלל  נהוג  לישון,  אני  ממש לא.”

-אז  מה  את  עושה?”

-“מדברת  בטלפון  כפי  שאתה  שומע”

-“ומה  את  עושה  ביתר  הזמן,  בבקרים  למשל?”

את  שיחתנו  קוטעת  אזעקה.

“הנחש”  אני  אומרת  לו.  “הנחש  מגיח  שוב,  ביי.”  ומנתקת.

(הימים – ימי מלחמת המפרץ הראשונה, “נחש צפע”  –  היתה הסיסמה לאזעקה ששודרה ברדיו ובטלוויזיה כל פעם שנורו טילי סקאד לעבר ישראל )


Share


השאר תגובה

! בקרוב

The Remarkable Joel Osteen:

מונה יומי: 100,000,000
    ? אפשר שנייה מזמנך
    לאתר משלך
    לבניית אתר משלך / לדף נחיתה / לבלוג / לנוכחות עסקית ברשת החברתית התקשר: 052-8949236 אור רפפורט
    :המלצה על הקורס תטא-הילינג
    בהנחייתה המדהימה של הגב' ניצה מזר יניב. ההמלצה מיועדת למי שכבר הבין שאין לנו, בני האדם, יכולת לפרש את כל תופעות עולמנו ע"י המדע. אני אומרת זאת כמי שחונכה על ברכי המדע. אבי, פרופ' בועז פופר, בעברו, מרצה בכיר בטכניון, איש רב תארים, שחקר והתמחה בין השאר, בתורת היחסות של אינשטיין. כפי שאני רואה זאת, יכולתנו מוגבלת להבין רק מציאות של יש מ - יש, ואילו היקום נברא יש- מאין. לכן אני מאמינה במשהו שגדול מאתנו הרבה הרבה יותר. המון יותר. בקורס תטא-הילינג הבנתי שלכל אחד מאתנו יש יכולת מדהימה לנגישות ומיידיות לתקשר, לחזות, לשנות, לצוות ולא לייחל.לדרוש ולהיענות !
    



           תגיות: הצבת גבולות|אסרטיביות|טיפים לחיים|ארגון|מחנכת|רפפורט|אור|אור רפפורט|ייעוץ זוגי|חינוך ילדים|תכנון זמן|מערך שיעור|מערכים|פוטושופ|ארגון בית| |ניהול זמן|גבולות|בית|חינוך|יועצת|טיפים לחינוך ילדים|בתים|תכנון|